היתה לי הזכות

אליעזר,

היתה לי הזכות להכיר אותך שנים רבות, ומתוכם 8 שנים של עבודה משותפת.

אליעזר, אזכור אותך כאיש אדמה שאוהב את עבודתו ואת יצירתו.

אין ספק שכל עץ במטע שעבר תחת ידיך קיבל את הטיפול הטוב ביותר. אתה יכול להיות גאה בעצים רבים שהרכבת וטיפלת, והיום הם מניבים בשפע תוצרת משובחת הנמצאת בשווקי העולם.

תמיד התפעלתי מכך שבגיל 75 עוד קטפת על אפרון וביצעת במטע עבודות כשווה מול העובדים האחרים שהיו בגיל של נכדך. עבודתך התאפיינה במסירות, אהבה והשקעה ללא תנאי. תכונות אלו שרכשת למטע, יכולות להיות רק אצל אדם שמרגיש כל-כך טוב ומחובר אל מקום עבודתו.

ממך למדתי לאהוב את האדמה, העצים מזג האויר וכל דבר הקשור בטבע ותמיד אודה לך על כך.

באותה המידה שהיית מסור לעבודתך, כך היית מסור לבני משפחתך. בכל הזדמנות הזכרת אותם ודיברת עליהם בהערצה ובאהבה. המשפחה היא זו שנתנה לך את הבסיס האיתן שבא לידי ביטוי בשאר התחומים שהיו חשובים לך.

שמחתי לשמור על קשר חם אתך גם לאחר שסיימתי את עבודתי במטע. בשיחה האחרונה בינינו, שהיתה לפני כשבועיים, עוד שאלת שאלות רבות על הנעשה בקיבוץ ובמטע ומה היבול המתוכנן לשנה הקרובה… לא חשבתי אז שזו תהיה השיחה האחרונה בינינו.

אליעזר, אתה בדרכך האחרונה למקום שבו היית שנים רבות וכך תוכל להשגיח מקרוב על הנעשה במטע.

יהיה  זכרך ברוך.

עמוס רביב